תובנות חלק רביעי או מה עדיף, אדום או שחור?

נתי עזר לי בעבודות קטנות. מקפיצה אותו בין החיים שלו, הפרטיים, לבין העזרה הקטנה אצלי, ובתווך החוויות המשותפות שלנו, הגניבות הקטנות של דקות לסקס חפוז, מזמוז עדין בדרך או סתם לכוס קפה משותפת. אני נכנסת לבית שחודש ממש עכשיו, בית …

משחק קוביות – חלק חמישי ואחרון

החיים עברו על לאה במין שגרה ברוכה. החוויה עם טל נשארה בתוך קופסה סגורה, אי שם במעמקי המח והלב. היא החליטה להמשיך את החיים. מסתבר שהחלטות כאלה, חזקות מהכל. היא חיתנה עוד בן ובת, השתתפה בלידות של שני נכדים קטנים, …

משחק קוביות – חלק רביעי

הימים עברו, הפגישה סומנה ביומן הקטן שנמצא אצל לאה בתיק. מדי פעם היא הסתכלה על התאריך, נוצרת אותו בליבה. היא למדה את פרטי הפגישה בע"פ. טל בקש ממנה לסמוך עליו. הוא יאסוף אותה מתחנת האוטובוס, הוא הסכים לחכות ברחוב ליד, …

משחק קוביות – חלק שלישי

לאה הרגישה את זה בא, את הקושי בחיי היומיום, את השגרה. היא נרשמה לחופשה לנשים, במלון בים המלח. הפרוספקט הצבעוני הבטיח הרצאות מגוונות, סיורים, בריכה נפרדת ואוכל קולינרי משובח. היא קבעה עם עוד חברה מהשכונה, ארזה את התיק ויצאה לדרך. …

נשים מצלמות סקס – חלק ד

החלק הראשון של הסיפור נמצא פה : נשים מצלמות סקס   "עכשיו אני! עכשיו תורי" קפצה אירית לאחר שכל השאר התיישבו להן ונרגעו מעט נעמדה אירית במרכז החדר ושאלה "אני יודעת שהחלטנו הפוך אבל אולי בכל זאת אני יכולה להשתמש …

יום הולדת 40

הם ישבו במטבח, בשקט. הילדים כבר נרדמו. שגרה. "אתה חוגג 40 עוד חודש, מה בא לך לעשות?" היא שאלה. "תפתיעי אותי" הוא בקש "סומך עלייך". למחרת היא כבר ביקרה בפורומים שונים בפייסבוק מחפשת אטרקציה מעניינת. מודעה קטנה צדה את עיניה. …

תובנות, חלק שני, או למה לקנות קרמבו

חלקו הראשון של הסיפור נמצא פה   כבר שלושה שבועות הספר נמצא אצלי בתיק. אין לי אומץ להתקשר להחזיר, יודעת שזה יגרר הלאה, חסר שליטה. פקק מעצבן בדרך לפגישת עבודה. תקועה באיילון, העיניים מרפרפות על שורות הסיום של הספר, כבר …

השומר שלי

מרב היא גרה בישוב בצפון הרחוק. נוף ירוק נשקף מחלון המטבח, הרי הגליל ממש מולה. ישוב ציורי, כמעט כמו שאתם מדמיינים, בתים קטנים, שבילי אופניים ושער ירוק בכניסה, עם בוטקה קטן לשומר. הנוער דואג לשומר ולחיילים שמאבטחים את גבול הצפון, …

שקט מתצפתים

סיפור של Roy Bronson זה היה ערב סגרירי, הלכתי לחדר האוכל במחנה אחרי יום של התרוצצות למפקדת האוגדה וכל מה שרציתי היה ולסגור את היומית שלי מוקדם. מכיוון שהגעתי באיחור כולם כבר ישבו, ווסילי ואני התיישבנו בשולחן היחיד שהיו בו …